יהדות, שאמאניזם וחיות טוטם=כוח=רוח: הכוחות הפנימיים שלנו שיש להכיר ולהיעזר בהן
- יעל ליטוינסקי
- 13 במאי
- זמן קריאה 7 דקות
קשר עם בעלי חיים ביתיים ולא ביתיים (למשל סוסים וציפורים) הנו יכולת אנושית עמוקה שמנחה אותנו בדרכי חיינו ומעניקה לנו נחמה רבה – אם רק יודעים לקבל ממנה את מהותה. בשאמאניזם מגדירים קשר נשמתי זה ורואים בחיות "חיות רוח", הן גם מכונות "חיות כוח" וחיות טוטם. התפיסה השאמנית רואה בהן כמי שתומכות בנו בהבנת עצמנו ובהכלת אחרים טוב יותר ומלוות אותנו במסע לעבר חיים מספקים, ולנו נותר רק לגלות את זהותם ומשמעותם עבורינו.
כמי שעוקב אחר אתר זה מודע לקשר שאני כמתקשרת עושה בין תקשור ושמאנזים (בבלוג זה יש מאמר מפורט בנושא זה – מה בין המסורת השאמנית ובין תקשור במאה העשרים ואחת = היתרונות בשילוב של פריסת קלפים שאמנים מקוריים ותקשור מודרני – ומומלץ לחזור ולקרוא אותו לפני קריאת מאמר זה).
במאמר זה אני מרחיבה את הקשר המופלא שפירטתי במאמר הקודם ומגיעה לקשר שבין חיות הטוטם בשאמאניזם ובין היהדות, ובין כל אלו לתקשור שדרכו ניתן לגלות את חיות הטוטם הקבועות שלנו ואת החיות הטוטם הבאות לעזרתנו בכל רגע נתון בהתאם לצרכים ולקשיים שלנו.
משמעות של חיות הטוטם בשאמנות
חיות הטוטם מכונות "חיות הכוח" או "חיות הרוח" שיש לכל אחד מאיתנו ושעלינו לגלות מי הם, להתחבר למשמעותם ולחיות עם הכוח וההכוונה שהן נותנות לנו: חיות אלו משמשות לנו כמדריכים רוחניים המספקים הגנה ותובנות לאורך כל מסע חיינו. כל חיית רוח, קרי: כל חיית טוטם, קשורה לתכונות ותכונות ספציפיות המשקפות את תפקידן בהדרכה רוחנית. חלקן נשארות עם אדם לאורך כל חייו, כאשר באמונה השמאנית הדרום אמריקאית מדובר בארבע חיות טוטם ההולכות לצדו של האדם מיום היוולדו ועד יום פטירתו בכל ארבעת צדדיו. בתפיסות שמאניות מקבילות מדובר על חיה אחת בלבד.
מעבר להם, בנוסך לחיות הקבועות שלנו, חיות טוטם נוספות עשויות להופיע בזמנים מסוימים בהתאם לשיעורים או לאתגרים שעומדים בפנינו בכל עת ועת.
להלן כמה מחיות הרוח, הטוטם, המוכרות ביותר והמאפיינים הכלליים הנלווים אליהן:
זאב: נאמנות, אינטואיציה, קהילה, אינטליגנציה וחופש. הזאב מנחה אנשים המעריכים קשרים עמוקים עם יקיריהם תוך שמירה על עצמאותם. הזאב הוא לעתים קרובות סמל לאינסטינקטים חדים ולצורך בקשר עם משפחה או קהילה.
דוב: כוח, ביטחון, אומץ, חוסן והגנה. דובים נתפסים כחיות חזקות המגלמות כוח אישי, אומץ פנימי ואנרגיה מקרקעת. הדוב הוא מדריך רוחני רב עוצמה עבור אלו המתמודדים עם מצוקה או צריכים לעמוד על שלהם.
נשר: חזון, חוסן, חופש, חוכמה ורוחניות. הנשר הוא חיית רוח עבור אלו המחפשים פרספקטיבה גבוהה יותר או קשר עמוק יותר לדרכיהם הרוחניות כלומר הנשר מייצג פרספקטיבה גבוהה ויכולת להתעלות מעל אתגרים, שלעתים קרובות קשורה לתובנה רוחנית.
השועל: ידוע בערמומיותו וביכולתו להסתגל, חיית הרוח השועל מלמדת אותנו לנווט במצבים מסובכים בחן ולהשתמש באינטואיציה שלנו כדי להנחות את דרכנו .
הפרפר: מסמל טרנספורמציה, שמחה, לידה מחדש וצמיחה אישית, הפרפר מעודד אותנו לאמץ שינוי בקלילות ובשמחה, ומזכיר לנו את היופי שבאבולוציה. הפרפר מסמל שינוי וצמיחה אישית, ומנחה אנשים בתקופות של מעברים משמעותיים בחיים.
הינשוף :, בעל ראייתו החדה ויכולתו לראות בחושך, מסמל חוכמה, אינטואיציה ויכולת לראות מעבר לרמאות ולמסכות. כחיית רוח, הינשוף מנחה אותנו להסתכל מעבר לפני השטח ולסמוך על האינטואיציה שלנו כדי לחשוף את האמיתות והמסתורין העמוקים יותר של החיים. ינשופים ידועים כיצורי הלילה, המקושרים לידע, אינטואיציה וניווט בלא נודע.
האייל: חינני ועדין, האייל מגלם את תכונות הרכות, הרגישות והחיבור העמוק לקול הלב. חיית הרוח האייל מעודדת אותנו לנוע בחיים בחן ולהשתמש בכוח העדינות כדי לגעת בלבבות ובמוחות של הסובבים אותנו.
הצב: ידוע בקצבו האיטי ובתוחלת החיים הארוכה שלו, הצב מסמל סבלנות, התמדה ואנרגיית הקרקע של כדור הארץ. חיית הרוח של הצב מלמדת אותנו את החשיבות של קצב עצמנו ואת הכוח הנמצא בגישה יציבה ומדודה להשגת מטרותינו.
צבי: עדינות, רגישות וחן. הצבי מייצג שלווה ושלווה, כוח, ומזכיר לאנשים לגשת למצבים ברוגע ובחמלה.
ככלל, בשאמנות תפקידן של חיות הרוח=הכוח=הטוטם הן להדרכה, להגנה ולחוכמה. חשיבותן בצמיחה אישית והתחברות אליה יכולה להיות חוויה טרנספורמטיבית, בין אם הן מדריכות לכל החיים או מופיעות בזמני צורך. ישויות רוח אלה מציעות שיעורים שיכולים לעזור לנו לנווט את הנתיב הרוחני של חיינו. חיות הטוטם באות להזכיר שאנו לא לבד ושהעולם הטבעי שזור עמוקות במסע חיינו הרוחני, ורק על ידי תשומת לב למסרים ולתכונות שלהן נוכל לקבל תובנות לגבי החוזקות שלנו ונוכל להיעזר בהם באתגרים שמולם אנו עומדים. חיות הטוטם מעודדות אותנו לאמץ ולפתח את האינטואיציה שלנו, לבטוח בהדרכת העולם הטבעי וללכת בביטחון ברוחניות שלנו ובעזרת כך מנחות אותנו להתמודדות יעילה לטובתנו העליונה.
ישנן דרכים שונות לגלות לחיית הרוח-הכוח-הטוטם שלך ולהתחבר למסרים שהיא מנסה להעביר. להלן מספר שיטות נפוצות:
1. קשר טבעי ומשיכה בלתי מוסברת שלכם לבעלי חיים מסוימים זה יכול להיות סימן לקשר רוחני עמוק יותר עם מהותה האנרגית והרוחנית של אותה החיה.
2. הופעת בעלי חיים בחלומות כשליחים או סמלים ייתכן שמרמזת שאותה החיה היא המדריך הרוחני שלכם שפונה אליכם ורוצה לכוון אתכם.
3. מדיטציה והדמיה: יש אנשים שמשתמשים במדיטציה כדי להתחבר לחיות הרוח שלהם. זה עשוי לכלול הדמיית עצמכם בסביבה טבעית והמתנה לחיה שתופיע בעיני רוחכם.
4. מסעות שמאניים: בפרקטיקות שמאניות מסוימות מסע מודרך בהנחיית שאמאן יכול לעזור לכם לגלות את חיית הכוח שלכם. זה בדרך כלל כרוך במדיטציה עמוקה או טקס המוביל לחוויה רוחנית שבה המדריך החייתי שלכם מגלה את עצמו. דוגמה בולטת אחת לצורת התחברות זו היא הפסטיבל השאמניסטי הסאמי המכונה איזוגאיסה ובו החיות מופיעות כמדריכות רוחניות המיוצגות לעתים קרובות על תופים שאמניים, בגדים וכלים קדושים אחרים המשקפים את הקשר העמוק שיש לעם הסאמי עם הטבע והעולם הרוחני ועם הכוח והחוכמה שבעלי חיים מביאים לחיי האדם. כאן כדאי לציין שבתרבויות אינדיאניות רבות ובתרבויות ילידיות אחרות חיות נחשבות לישויות קדושות עם קשר ישיר לאלוהי, והקריאה האנרגטית אליהן נעשית לרובו לבקשת סיוע בריפוי, בהדרכה ובהגנה.
כל מטרתן של ארבעת הדרכים המפורטות לעיל היא לאפשר לנו להכיר בכוחותינו הרוחניות ולצאת למסע רוחני בהדרכתן ובהכוונתן על מנת שנגיע לתובנות עמוקות לגבי עצמנו, לצמיחה אישית ולהתמודדות יעילה מול קשיים. שלושת הדרכים הראשונות המפורטות לעיל קלות יחסית לביצוע על ידי כל אחד מאיתנו, אך הדרך הרביעית המוצעת הינה ייחודית יותר שלא רבים מתחברים ויתחברו אליה.
ישנה דרך מודרנית המחליפה טקסיות זו היא פריסת קלפי חיות טוטם שמאניות, שאותן כאמור אני עושה בצמוד למסר מהמדריך הרוחני האישי (כלומר באמונה הרוחנית המודרנית חיית הטוטם אינה המדריך הרוחני של האדם – אלא באה לסייע, לכוון ולעזור לו מעצם משמעותה ומהותה), כאשר הפריסה נעשית במסגרת מצב התקשור שבו אני נמצאת. בפריסה זו ניתן לדעת את חיית הרוח ההולכת לצידך באותה העת לצורך הגנה והכוונה למצבך הנוכחי. ניתן גם לבצע פריסה ולדעת מי הן ארבעת חיות הרוח הצמודות אליך מיום הולדתך ומה מטרתן בהדרכה הרוחנית שלך. פריסה זו נעשית פעם בחיים, כך לפי המסורת השאמנית הדרום אמריקאית.
חיות רוח שמאניות ויהדות
קשר מתרקם כזה נמצא אצל הרבה ג'יל האמר (מרכז פעולתה בארה"ב. פעילה במספר תחומים: משוררת, סופרת, יוצרת טקסים, שותפה ועורכת בכירה ב"מעין: פרויקט הנשים היהודיות", מייסדת האתר "תל שמש" https://www.telshemesh.org/about/, וחוקרת את המרחב שבין היהדות לשאמנות).
במסגרת מחקרה את האמונה השאמנית הדרום אמריקאית (פרואנית) והסיבירית הגיעה לאמונה המקורית בשלושה עולמות: העולם עליון של ישויות רוחניות, העולם אמצעי של בני אדם, בעלי חיים, צמחים וצורות פיזיות, והעולם תחתון של חיות כוח או רוחות חיות מועילות.
מכאן המשיכה הרבה האמר ופנתה לחפש אמונות דומות ביהדות, ואותן מצאה אצל הרב גרשון וינקלר (Gershon Winkler), דמות מרתקת שבהקשר שלנו נתמקד בהיותו חלוץ בשחזור המסורות השאמאניות של ישראל העתיקה, וכך בשנת 1997 ייסד את קרן "Walking Stick", גוף חינוכי המוקדש לשיקום מה שהוא מכנה "יהדות האבוריג'ינית", תוך ארגון ריטריטים וסמינרים וסיורים "שאמאניים יהודיים" מיוחדים ברחבי ארץ ישראל. בהדרכתו של וינקלר הרבה האמר מצאה אמירה קבלית אחת במסורת המיסטית היהודית שמהדהדת את האמונה בשלושה עולמות הנ"ל ואת הרעיון שהעולם התחתון הוא עולם של רוחות חיות. בספר זוהר (ב', כ'א) כתוב: "לכל אשר למעלה יש מקבילה למטה, ולכל אשר למטה יש מקבילה בים, ובכל זאת הכל יוצר אחדות. אלוהים ברא מלאכים בעולמות העליונים, בני אדם בעולם הזה, ואת הלויתן בים, לחבר את האהל יחד, ויהיה אחד" (שמות לו, יח). ה"אהל" כאן הוא בית המקדש והעולם הקדוש של האלוהי והלווייתן הוא מפלצת הים הקדמונית. לדידה יצור זה מייצג את האינסטינקט ואת הלא מודע, ובמקורות קבליסטים נוספים שאליהם הגיעה היא הבחינה בשלוש הרמות: מלאך, האדם והמפלצת האוקיאנית הקדמונית – ואלו נראות בעיניה מקבילות לשלושת העולמות של המסורת השאמאנית המפורטות לעיל.
הרבה המשיכה והגיעה לספרו של הרב עדין שטיינזלץ "שלושה עשרה עלי השושנה" שבו פרש הרב כמה מתפיסות היסוד של היהדות על פי הקבלה והחסידות .בספר זה מצאה הרבה האמר ההסבר שהחזיר אותה שוב לחלוקה השאמנית לעולמות, אך הפעם לארבע עולמות: יצורים רוחניים שונים חיים בכל רמה של ארבעת העולמות, בעולם הראשון, העולם הארצי, נמצאים בני אדם; בעולם השני ישנם מלאכים שנוצרו על ידי רגשות ומעשים; בעולם השלישי ישנם שרפים שהם יצורי מחשבה; ובעולם הרביעי ישנו אלוהים.
חלוקה זו הובילה את הרבה להבחין בארבע מועדי שנה חדשה ביהדות: 1. בראש השנה, ראש השנה לאנשים (בספטמבר או אוקטובר) שבו מכבדים ומהרהרים בנשמותינו. 2. בט"ו בשבט ראש השנה של העצים (בינואר או פברואר) שבו מכבדים עצים וגם את גילוי פני האלוקים. 3. בראש חודש ניסן (במרץ או אפריל), ראש השנה כזמן שבו מכבדים את נוכחות השכינה בעולמנו. 4. המועד הנוגע לענייננו פה: ראשון באלול (באוגוסט או בספטמבר) הוא ראש השנה לבעלי חיים. להצעתה, בהמשך לדעתה של הרבה לין גוטליב, נוכל להשתמש ביום זה כדי לכבד את מערכות היחסים שלנו עם בעלי חיים, ציפורים, דגים ויצורים אחרים, ולכבד את האינסטינקטים החייתיים השוכנים בתוכנו. לפיכך טוענת האמר אם נחזור ונשווה זאת למונחים שמאניים של ארבעת העולמות נוכל ליצור את ההשוואות הבאות: ראשון באלול יחגוג את העולם התחתון, ראשון בתשרי יחגוג את העולם האמצעי, ראשון בט"ו בשבט יחגוג את העולם העליון, וראשון ניסן, היום שבו עמד המשכן בפעם הראשונה ו"האוהל חובר יחד", ייצג את השלם.
כך נוצר לסברתה של הרבה האמר החיבור המושגי בין תפיסת החיות ביהדות ובשאמנות.
גם הנצרות לא חפה מקשר זה. וקשר זה נמצא באופן בהיר אצל ד"ר סטיבן פארמר (Dr. Steven Farmer סופר רבי מכר, פסיכותרפיסט מורשה, מרפא שמאני, מטפל סומטי, כומר מוסמך ופרופסור לשעבר בקולג'). ניסיונו הרב בתחומי הפסיכותרפיה והטיפול השמאני מאפשר לו לראות בחיות הרוח, שאותם הוא מכנה "חיות כוח", את המדריכים הרוחניים של האדם. לדידו הן בעלות ברית יקרות ערך שיכולות לעזור לנווט באתגרים ובמעברים של החיים והן משולות לאורקלים תפיסתיים ואמינים שמהם. הוא רואה בהן מורים יוצאי דופן שבאות לעזרת האדם להכיר ברוח ובעולם הטבעי כאחד. לטענתו עבודה קבועה איתן תשפר את החיים האישיים ותרחיב את היכולות הרוחניות של הפרט באופן עצום. רוצה לומר כי לדידו של ד"ר פארמר חיית הכוח תלמד את האדם להשתמש בכוח שהיא תעניק לו בחמלה ובמטרה לרפא ולהעצים את עצמו ואת האחרים. היבט מעניין נוסף שעליו הוא מדבר הוא שלעתים קרובות חיית הכוח שלך משקפת את מאפייני האישיות של אותו האדם לטובת חיבור עמוק של הנשמה שלו עם נשמת העל של חית הרוח שהתגלתה לו.
סיכום
אם ניקח את המידע שהוצג לעיל ונחברו לתקשור המודרני, למרות שכאמור לעיל התפיסה הרוחנית הלא שבטית לא רואה בחיית הטוטם את המדריך הרוחני של האדם, אלא ישות רוחנית עליונה הבאה לכוון את האדם, נערוך את הקשר המופלא הזה בין קידוש הטבע ותקשור מודרני ןנראה בחיית הטוטם = חיית הכוח והרוח שלנו כמי שמשלימה את הכוונת המדריך האישי הרוחני שלנו ונמצאת סביבנו תמיד – אם כקבועה מיום היוולדנו ואם כזמנית בהתאם לצרכים הרוחניים והנפשיים שלנו בהתמודדות הקיומית שלנו.
בהתאם לתפיסה זו אני מציעה שני סוגי פריסת חיות טוטם:
1. פריסה של קלף אחד כהשלמה למסר מהמדריך הרוחני.
2. פריסה של ארבע קלפים המייצגים את הכוחות הרוחניים החיים לצידכם באופן קבוע.
כל הפריסות מבוצעות על ידי במסגרת תקשור, ולא במסגרת אינטואיציה או שליפה ספונטנית, והן מדויקות בהקשר למהות התקשור בפרט ובכלל.
מקורות:
תגובות